במלאות שנתיים למותו של יעקב בסר, אני מעלה היום לזכרו את אחד משיריו האהובים עלי ביותר, מקובץ שיריו דאגה (הקיבוץ המאוחד, 1976), שהוא בעיני הקובץ היפה, ואולי גם השלם ביותר שלו, כמכלול. ידבר השיר, על אורו ודממתו. תודה, תמר. יעקב בסר דאגה מִישֶׁהוּ אֵחַר הֵאִיר פַּעֲמַים בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת אַחַר כָּךְ שָׁקַע הָרְחוֹב … המשך לקרוא לזכרו: יעקב בסר/ דאגה
20 תגובות